 "שר האוצר נכנס למסעדה רומנית אוכל צ'ורבה. פתאום נכנס השר הפנים, אז השר הפנים שואל אותו, כמה? אז השר אוצר אומר לו שבע. אז השר הפנים אומר לו מה שבע? אז השר האוצר אומר לו מה כמה?".
קשה להאמין שיש מישהו במדינה הזו, מבני השלושים ומעלה, שלא מכיר את הבדיחה של הקבלן הרומני קלאראשו, דמות אותה גילם פולי - ישראל פוליאקוב,ז"ל, ב"מוסך", אחד המערכונים היותר מוכרים (ויותר ארוכים) של שלישיית "הגשש החיוור".
גם בקרב הצעירים שלא מכירים את המערכונים עצמם, אין ספק שהגשש החיוור נתפס כחלק מנכסי הצאן וברזל של התרבות הישראלית, ולו רק כמי שהיו שותפים לסרטים ישראלים המוקרנים עד היום. המוכר והידוע מתוך אותם סרטים הוא, כמובן, "גבעת חלפון אינה עונה" שהפך לאחד מסרטי הפולחן של הישראליות, כשגם שם קשה לשכוח את דמותו המיתולוגית של גם סרג'יו קונסטנצה - שגם אותה מגלם פולי.
מה שלא רבים יודעים, הוא של"גבעת חלפון" תוכנן סרט המשך, כשעל התסריט והבימוי אחראי אסי דיין שעבד על כך במשך תקופה ארוכה. הצילומים עצמם תוכננו להתרחש ממש בימים אלו של תחילת שנת 2008, אלא שאז בא מותו הפתאומי של פולי בסוף אוקטובר האחרון, וקטע את החלומות.
הראשונים שמנציחים את פולי
ביום שני האחרון התארחו שני חברי "הגשש החיוור" גבריאל בנאי (גברי) וישעיהו לוי (שייקה) בלשכת ראש העיר גבעת שמואל, זמיר בן ארי. בן ארי בישר להם כי וועדת השמות של העיר החליטה לאמץ את החלטתו, ולקרוא לכיכר הממוקמת בצומת הרחובות הזיתים פינת רחוב הנשיא בגבעת שמואל - כיכר "הגשש החיוור", ע"ש ישראל פוליאקוב (פולי) ז"ל.
כמי שגדל על מערכוני הגששים ורבים מתוכם אפילו ידועים לי בעל-פה, הרגשתי שאני לא יכול לפספס הזדמנות הסטורית מבחינתי, לפגוש פנים מול פנים את גברי ושייקה. וכך, הצטרפתי לסיור אותו ערכו השניים בגבעת שמואל, יחד עם ראש העיר, כשבכל רגע שעובר אני מתקשה להאמין שאני יושב ליד שתי דמויות הענק האלה.
בן ארי הנחה את הסיור, תוך שהוא מספר לשניים קצת על העיר: "גבעת שמואל הפכה השנה לעיר. כחלק ממגמת הפיתוח העירונית הקמנו שכונות חדשות לתפארת כמו רמת הדקלים ורמת הדר, בתי ספר, גני ילדים, מוסדות ציבור מודרניים, ריאות ירוקות, פארקים, גני משחקים ציבוריים וכיכרות. כמו כן, יוצרים ואומנים רבים הונצחו פה בגבעת שמואל. העיר גבעת שמואל מצדיעה לתרבות ולאומנות בקריאת רחובות וכיכרות על שם אומנים ויוצרים שהטביעו את חותמם על התרבות הישראלית. בשכונה החדשה 'רמת הדקלים' קראנו רחובות על שם נעמי שמר, עוזי חיטמן ושתי כיכרות על שם אהוד מנור ושושנה דמארי".
קצת קשה לתפוס את מבטם של גברי ושייקה שמסתכלים רוב הזמן אל העיר שמבחינתם צמחה משום מקום.
יש לכם היכרות מוקדמת עם גבעת שמואל? הייתם פה בעבר?
גברי: לא, לא הייתי פה קודם, ואני גם לא כל כך מכיר את המקום, למעט העובדה שאני יודע שגלית גיאת גרה כאן, וכך גם אושיק לוי".
שייקה: "גם בשבילי זו הפעם הראשונה שאני רואה את המקום הזה וההתפתחות הרבה שהוא עבר".
ואיך אתם מתרשמים?
גברי: "אני חייב לומר שאני מאוד מופתע, ושזה ממש מרשים לראות איך שדות נטושים של שכונת מצוקה הפכו לבניינים חדישים בעיר יפה כל-כך". "אני הייתי שוקל לעבור לגור כאן", מוסיף שייקה עם חצי חיוך.
כשהסיור הגיע לכיכר עצמה, קשה היה לפספס את ההתרגשות שאחזה בשני חברי הגשש החיוור. "זה מעשה מאוד מרגש ומעורר הרבה כבוד" אמר שייקה. "יש פה בגבעת שמואל הרבה אהבה. אני מרגיש פה כמו בבית. לא בטוח שעיר אחרת היתה עושה את זה". גברי הוסיף: "גבעת שמואל היא כנראה העיר הראשונה שלקחה יוזמה והחליטה להנציח את זכרו של פולי. אנחנו בעצמנו עדיין לא קולטים את העובדה שפולי עזב אותנו. הייתה לנו עשייה משותפת של 36 שנים במסגרת ה"גששים", כשצריך לזכור שהיינו יחד עוד בתקופת 'התרנגולים'. יש לי צמרמורת וקשה לנו לעכל את זה . תבורכו על כך".
הנוכחות של פולי בליבם של השניים אף באה לידי ביטוי כשהם רואים את עץ הזית ומספרים על כך שפולי, שלמד בצעירותו בבית ספר חקלאי, בוודאי היה משיא עצות איך לדעתו מן הראוי היה לטפל בעץ.
אוהד הגשש מגיל צעיר
בכיכר "הגשש החיוור" התבצעו מספר עבודות פיתוח וגינון. את הכיכר מעטר עץ זית עתיק (הממוקם במרכז הכיכר) המסמל את הקשר של גבעת שמואל למורשתה ולהיסטוריה של ארץ ישראל, וסביבו 3 בריכות מים עם מזרקות מתז לגובה של מטר בשילוב תאורה אולטרה סגולית, חלוקי נחל, סלעים, מדשאה ופרחי עונה הנותנים מראה צבעוני ואסתטי לכיכר. "יש לנו תכנון נוסף שבעזרת אמן תושב גב"ש שבאמצעות פיסול או דרך אמנותית אחרת ימחיש את הקשר לגששים", מוסיף בן ארי.
"אני אהבתי את הגששים כבר מילדות" מסביר בן ארי את הסיבה שהביאה אותו לקרוא לכיכר ע"ש פולי בשיחה שערכנו מאוחר יותר בלשכתו. "לאורך כל השנים תמיד אהבתי לצחוק יד עם כל עם ישראל מהמערכונים והבדיחות של הגששים. להקת "הגשש החיוור", מהווה חלק מהתרבות הישראלית זה יותר משלושים שנה. שלושת חברי הלהקה חתני פרס ישראל תש"ס תרומה לחברה הישראלית הן בסגנון הלשון וסגנון החיים שנגע בכולנו. השפה הגששית והמערכונים של הגששים הפכו לנכס צאן ברזל של התרבות והלשון.
שלושת חברי הלהקה, גבריאל בנאי (גברי), ישעיהו לוי (שייקה) וישראל פוליאקוב (פולי) ז"ל התחבבו על הקהל בארץ ואף זכו לשם מחוץ לגבולות ישראל בתכניותיהם ובהופעות אחרות, לרבות סרטי קולנוע, בשל רמתם האמנותית הגבוהה ויכולתם המקצועית מצד אחד ובשל העממיות האותנטית שלהם והנגיעה שהם נוגעים בכל רובדי החברה בישראל מצד שני. ההוויי הבא לידי ביטוי בתכניות השלישייה הוא חלק מן התרבות הישראלית זה יותר משלושים שנה. הלהקה העשירה את הפולקלור הישראלי בדמויות, במושגים ובמצבים ותרמה לשפה הישראלית המדוברת מטבעות לשון ייחודיות.
מותו של ישראל פולאיקוב (פולי )ממקימי "הגשש החיוור" ומאושיות התרבות של ישראל שנפטר ממחלה קשה, הביאה אותי להמליץ בפני חברי וועדת השמות לקרוא לכיכר בגבעת שמואל על שם פולי".
הומור נקי
הסיור הנוכחי של שייקה וגברי הינו רק פרומו לאירוע המרכזי של קריאת שם הכיכר. "במסגרת חגיגות 60 שנה למדינה וחגיגות הפיכתנו לעיר אנו נקיים במהלך השנה הקרובה טקס חנוכת הכיכר לכל התושבים", הבטיח בן ארי. "לטקס יוזמנו בני משפחת פוליאקוב, וכמובן שנשמח אם גם אתם תוכלו לבוא", הוסיף בן ארי לשניים, שמיד מיהרו לאשר את רצונם לקחת חלק באירוע.
כמי שנחשבים לחלק מההיסטוריה של המדינה, היו לכם תוכניות להשתתף בחגיגות השישים למדינה?
גברי: "היו לא מעט דיבורים ותוכניות על מה נעשה ואיך נעשה, אבל אז קרה מה שקרה לצערנו הרב, ולאדם כמו פולי אי אפשר למצוא תחליף".
כשאתם מסתכלים היום על עולם ההומור הישראלי, שכל-כך נגוע בשפה גסה וזולה, אתה לא מרגיש שצריך את הגששים?
גברי: "אני יכול להגיד לך שהדרך הכי פשוטה, הכי זולה והכי קלה להצחיק זה לומר איזה מילה גסה כזו או אחרת. אנחנו תמיד ידענו איך להצחיק בלי להשתמש בהומור הנמוך הזה, ואצלנו מאוד שמרנו על צורת הדיבור וההתבטאות".
לדעה הזו של גברי שותף גם בן ארי, שמפגין ידע מרשים במערכונים השונים. "בגששים ידעו ליצור הומור ברמה אחרת, כשרק לפעמים היו רמיזות מאוד קלות כמו במערכון על 'הצ'ופצי'ק של הקומקום' עם 'זרבוביתי, זרבוביתך' וכו'. היום המצב המצער הוא שכל ילד בן חמש שומע מילים וצורת דיבור מאוד לא חינוכיים, והגיע הזמן שמישהו יתן על זה את הדעת".
קשה שלא להסכים לדברים הללו שמעוררים געגועים לימים של הומור טוב יותר, כך שלסיום אני לא יכול להימנע מעוד שאלה אחת, שנובעת בעיקר מהתקווה להנות עוד מהדבר הזה שנקרא "הגששים".
יש לכם איזה תוכניות של הגששים לחזור לבמה באיזו צורה?
גברי: הדבר היחיד שאנחנו שוקלים לעשות זה לספר את הסיפור של הדבר שנקרא 'הגשש החיוור'. יש לנו רצון להנציח את העשייה הזו, ואולי ליצור איזו תוכניות דוקומנטרית עם כל מיני קטעי ארכיון שיש לנו מיום היווסדה של הלהקה ועוד היום, בין השאר כדי להנציח את זכרו של פולי". |
